top of page
Search

משיח ואיציק נוסעים לחלל-פרק א'

בתוך חטמר יהודה, יושב לו ילד. הוא מחכה ומחכה ומחכה. כל החיים שלו רק מחכה. אך למה? למה הוא מחכה? אין הוא יודע. למפקדת אולי? לחברה בכאילו שלו? לאנשים שיבואו ללטף לו את הראש? לא. לא יודע למה הוא מחכה. אך הוא מחכה. כל החיים שלו הוא מחכה. רגע, כתבתי את זה כבר? לא משנה.

איציק פורצלינה היה אחד החיילים ששירתו איתו בחטמ"ר. איציק היה גיבור חיל אמיתי. כל מילה ראשונה שלו זעקה גיבור. כל מילה שנייה הייתה בדיחה מינית.

"וואי וואי, אריאל פינגליי, איזה פין יש לך עמוק בתחת?"

"עזוב אותי היום, איציק. תן לי לישון קצת."

"עוד פעם המפקדת דפקה אותך עם ברז?" שאל איציק.

אריאל צחק ואמר,"לא, לא כך הביטוי הולך. אבל לא משנה."

אריאל הסתכל דרך החלון של החדר שלו. הוא היה מבואס.

"מתי תבוא?" שאל איציק בשירה, רפרנס לאהוד בנאי.

"היא תבוא, אני בטוח בזה."

"וואי וואי, בוא נבנה חללית בחדר." אמר איציק.

"מה הקשר חללית?"

"נלך לדפוק חייזריות בכוכבים העליונים."

"מה? מה יש לך אתה?" שאל אריאל, "עזוב."

"תמיד כשאני מדבר על מין אתה מתעצבן. מה העניין? פשוט שוכבים עם אישה. יאללה שכב איתה כבר. שכב אפילו עם המפקדת שלך יא מזדיין."

"לא, זה נוגד את החוקים של צבא הגנה לישראל. חוץ מזה, מה יקרה אם יתפסו אותי? זה יהיה כל כך מביך!"

איציק נתן לו בוקס בבטן.

"למה זה היה נחוץ?" אמר אריאל בכאב.

"אמא שך מגיעה."

"לאן? מה הקשר?"

"התקשרתי אליה דרך מספר שמצאתי בשירותים." אמר איציק.

"נו באמת, די כבר עם השטויות הללו."

"תראה! חללית!"

"מה?"

הייתה חללית מחוץ לחלון חדרם.  היא הייתה כחולה עם פסים ירוקים, ממש מזעזע לעין האנושית. משם יצא איזה חייזר שיכור עם בקבוק וקופסת טונה.

"איזה מוזר! בוא נעלה עליו!"

"עוד פעם אתה והמוח הכחול שלך?"

"כן! בוא נעלה על הסיפון יא מניאק."

"טוב, מה שתגיד."

שניהם יצאו מהחדר כדי לבחון את החייזר יותר מקרוב.

"משיח! משיח!"

"מה? למי אתה מדבר?"

"אתה המשיח! אריאל! אתה המשיח!"

"מה? מה הקשר?" שאל אריאל.

איציק אמר, "תמיד ידעתי יש בך משהו מיוחד."

"מה ההגיון בזה? למה שחייזר ידע אם אני המשיח או לא?"

"אנחנו צופים בך! יום ולילה אנחנו צופחם! יש יצורים שמאוננים עליך בלילות ובימים!"

"איזה פרט מידע מגניב." אמר אריאל בציניות.

"טוב, אז בוא נעלה?" שאל איציק בזמן שעלה לחללית.

"אוי לי." אמר אריאל ועלה אחריו.

"תספרו להם שאני פה!" צעק החייזר בזמן שראה את המפקדת של אריאל צורחת.

 
 
 

Recent Posts

See All
רצחתי את סמאיה

היא מתה. רצחתי אותה. סמאיה מתה. היא עצבנה אותי במשך 100 אלף שנים רצופות. היא סיממה אותי בסם אהבת אמת. אהבת שקר, זה מה שהיא. היא חשבה...

 
 
 
אני מואר, אני מאושר

כולם חסרי תועלת בעולמנו הקטן. העולם שלנו הוא הפריפריה של הפריפריה של הפריפריה. כל היקום התקדם מזמן, אנחנו תקועים בתלת מימד. אולי נצליח....

 
 
 
הגענו לסוף הסרט

אחרי סרט של 22 שנים שבו עברנו תקופות קשות, זה נגמר. תקופות קשות של רעב, צמא, בלבול, כעס, דיכאון, עצב ודכדוך נגמרו ברגע אחד. החיים הם סבל...

 
 
 

Comentários


Join us on mobile!

Download the Spaces by Wix app and join “רוחניות בישראל” to easily stay updated on the go.

Download on the App Store
Get it on Google Play

​© 2035 by Yoga by the Sea. Powered and secured by Wix

bottom of page