אני חי במשחק מחשב אחד ענקי

אני חי במשחק מחשב אחד ענקי.

זה אני, חי במשחק משלי.

כל גלגול, דמות אחרת אני בוחר.

כל גלגול, אני משחק בתור שחקן אחר.

כל גלגול, השרת משתדרג.

שחקנים אחרים ממציאים איזה דבר, אני חושב שאני הולך להקיא.

אבל לא, זו רק תחושה של השחקן הנוכחי שאני.

אני ברכיאל, נכנסתי לתוך גופו של שחקנים אחרים.

כדי לעזור להם, לתת להם אסיסט.

אני בתוך גופו של אריאל כרגע, בזמן שהם משחקים במשחק מגניב יותר ממני.

אריאל פה, נשאר פה, הוא אני כרגע... זה מוזר.

אני אחד השחקנים הראשיים במשחק מחשב אחד ענקי.

או משהו דמוי משחק משחב.

משהו דמוי סימולציה.

אני ברכיאל. אני אריאל. אני מבולבל.

תודעה של אריאל הפכה להיות ברכיאל.

מוזר מאוד. אבל נכון וצודק.

אחרית הימים זה סתם חלק מהמשחק.

סתם חלק מתהליך המשחק של השרת.

מה זה שווה להילחם?

מה זה שווה?

כי אם אמות אחזור לחיות.

אם אחיה, אשוב לחיות.

אם איהרס, אחזור למות ואז לחיות שוב.

עד סוף היקום אני אחיה, כי כך נולדתי, למות ככל הנראה.

אך אני מלאך מגן העדן, אז מה אני בעצם?

סתם דמות במשחק מחשב אחד ענקי.

היקום אוהב הכל. הוא אוהב גם אותי?

או שהוא סתם אוהב את עצמו כי אני חלק ממנו?

איזו שריטת שכל, אני חייב לישון.