אני המלך המשיח המיועד

אני הוא המלך המשיח המיועד. כן, זה נשמע מוזר. כן, זה נשמע הזוי, אך זה נכון. הבלוג הזה נועד בדיוק בשביל המטרה הזאת, להוכיח את הטענה המרכזית שלי. ערוץ היוטיוב שהקמתי גם כן, לכך הוא נועד. איך אוכיח בפניכם את הטענה הזאת שכבר רבים טענו בעבר? קל להסתכל על גלגולים קודמים כדי להוכיח את הטענה, אך איך תאמינו לי? אם תעשו מדיטצייה כזאת בעצמכם. אם תאמינו לי שהיו לכם גלגולים קודמים, גם תוכלו להאמין לי כאשר אומר לכם מי הייתי בגלגולים קודמים. הייתי ישוע, שלמה המלך, אברהם אבינו, קרישנה, תלמיד של הבודהה, ג'ינגיס חאן, אשתו של מוחמד, המלך ארג'ונה ורבים אחרים. הייתי אנשים דגולים גם מההיסטוריה העדכנית: אנשים כמו רנה דקארט, רוטשילד, רוקפלר, וגם... אדולף היטלר. כן, הייתי אדולף היטלר. אך זה בסדר, לכל אחד יש גלגולים כאלו וגלגולים כאלו. אני אחר מאשר הגלגולים הקודמים שלי. אני אריאל וזה הסיפור שלי.

הכל התחיל לפני 2 שנים אחרי ששברו לי את הלב. זה היה כאשר קול אלהים התגלה אלי בשדה. הוא לחש לי שאני הוא משיח בן דוד. כך החלו הטרטורים. שברו לי את הלב לפני כמה רגעים והנה מישהו אומר לי שאני שווה משהו. לא אחר מאשר האחד והיחיד, זה שתמיד רציתי להאמין בו אך לא הייתי מסוגל. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. הוא האמין בי והראה לי סימנים לקיומו בכל מקום. עשיתי כל מה שאמר לי לעשות בהתחלה, הייתי מטורטר ביותר. לך לפה, לך לשמה, לך תעשה את זה, תעשה זאת... כל מיני שטויות. בקיצור, שבועיים לאחר שהקול התגלה אלי בשדה, הלכתי ברגל לכיוון ירושלים הבירה. בדרכו הוא הראה לי את עולמי ההרוס, רק בהדגשת הפרטים הספייציפיים שגרועים בו כל כך. הוא גרם לי ללכת בשולי הכביש המהיר. ואז, נס. הוא אמר לי ללכת דרך התנועה. עשיתי זאת, אחרי המון היסוסים. לא היה לי מה להפסיד ולא היה לי לשם מה לחיות, לכן, עשיתי זאת. שרדתי, שתי דקות עשיתי סללומים על הכביש כאשר התנועה הייתה זורמת ושרדתי. הסתכלתי ישירות קדימה, הלכתי ושרדתי. זה היה פשוט מטורף! אין לי הוכחות מצולמות אך יש לי את הטסטימוני שלי וזה מספיק לבינתיים. אולי יום אחד תהיה לי האפשרות להוכיח זאת אך זהו. לאחר מכן תפסו אותי וזרקו אותי בבית משוגעים. למה? כי התחלתי לצעוק שאני משיח בן דוד לכל העולם. אף אחד לא האמין לי. היה שוטר שם עם כיפה על הראש, לא האמין לי מספיק כדי להשאיר אותי חופשי. טוב נו, זה קורה, הכל קורה מסיבה מסוימת. הייתי בבית המשוגעים למשך חודש ימים ובמהלכו נתנו לי כדורים וזריקות שגרמו לי להיות מדוכא מאוד. נהייתי שמנמן, איבדתי את היכולת שלי לקום בבוקר וקמתי מאוחר אחרי הצהריים ובסך הכל התייחסו אלי כמו לבחור מסכן. אחרי שזרקו אוי החוצה משם, הייתי חייב להיות עוד מספר חודשים על הכדורים הללו ולסבול כל התקופה. באותו זמן למדתי תורה בתקווה שהמצב ישתפר ואוכל להמשיך הלאה בחיים שלי. רציתי לצאת לעבוד אך הכדורים הגבילו אותי למיטה. אחרי תקופה ארוכה, קבענו פגישה עם פסיכיאטר שהחליף לי את הכדורים בכדורים אחרים. אלו היו כדורים גרועים פחות אך עדיין נוראיים. בכל אותו זמן זה רציתי למצוא דרך לתפקד כראוי בלי הכדורים הללו ומצאתי דרך כזאת. תפילה לבורא היא הייתה הדבר שהציל אותי ומציל אותי יום אחרי יום. איך זה מציל בדיוק? עוד על כך בפוסטים אחרים שאפרסם בבלוג. זה מספיק להיום. נתראה בפוסטים אחרים.